לא היית זקוקה להכנה

 כשהפציע הבוקר נעמדת וילדת

 לא היית זקוקה להכנה

 יללות הזאבה שהשמעת התרככו בקצוות והיו לקינה

 אור חזר מהמים כמו ירח משלולית אפילו שהחדר היה חשוך

נשמת כמו שרק הגוססים, היולדות והנולדים

נשיפה מפלסת דרך בין חלקיקי העולם

למעבר נשמה

כשהיה בידייך הרחת אותו שוב ושוב

 כמו פרי שהבשיל מתוך תוכך

צילום ומילים: מרוה זהר