פרוטוקול הוליסטי לטיפול בGBS חיובי

GBS  (לא GPS) הוא שם של חיידק שהתגלה בשנות השלושים כגורם למחלות בקרב יילודים

בארצות הברית אחת מארבע נשים הינה נשאית של החידק בנרתיק ופי הטבעת

 באנשים בוגרים החידק נחשב לפלורה נורמלית – מאותם חידקים בלתי מזיקים החיים בתוכנו

אולם התקדמות בהבנת המיקרוביום- כלל החיידקים החיים באישה ברגע נתון בשילוב הבנה הוליסטית מלמדות אותנו לראות בתרבית GBS חיובית סימן לחוסר איזון בין כל החיידקים הטובים המאכלסים את גופנו,  המאפשר לריבוי יתר של חידק הGBS מתוך הבנה זו ניתן לטפל – בחיידק בעזרת שילוב של תזונה פרוביוטית עם צמחים אנטימיקרוביאלים כדי להשיב את האיזון

בזמן ההריון העובר כמעט ואינו נדבק בחידק

בזמן המעבר בתעלת הלידה בערך מחצית מהעוברים שאמם נשאית של החידק יהפכו להיות נשאים בעצמם. רוב התינוקות האלו יהיו נשאים ללא כל מחלה, אך אחוז אחד מהילודים שיחשפו לחידק בתעלת הלידה יפתחו זיהום רציני כמו הרעלת דם או דלקת ריאות. זיהומים אלו עלולים במקרים נדירים להוביל למוות.

 תינוק עשוי להמצא בסכנה גבוהה יותר לפתח זיהום אם נולד פג (לפני שבוע 37) אם הלידה נמשכה זמן רב כאשר המים ירדו יותר מ18 שעות לפני הלידה, אם לאמו עלה החום בלידה.

לא קיים מספיק מידע כדי להעריך את אחוז הנשאות ל GBS  בקרב נשים ישראליות, אמנם מעריכים כי השיעור נמוך מזה  שבארצות הברית, אך מחקרים מראים שהשיעור בארץ נמצא במגמת עליה

הקהילה הרפואית שנוייה במחלוקת לגבי הטיפול המניעתי המומלץ עבור האוכלוסיה

גישה אחת אומרת שכדי למנוע תחלואה ותמותה של תינוקות כדאי לעשות משטח וגינאלי ורקטלי אצל כל הנשים ההרות בשבוע 36 ולטפל בכל הנשים שיש להן GBS חיובי עם אנטיביוטיקה לוריד בזמן הלידה.

היתרון? כך ניתן למנוע 86% ממקרי התחלואה בקרב ילודים

החיסרון- חשפנו אחת מארבע נשים ויילודים לאנטיביוטיקה בזמן הלידה.

הגישה השנייה אומרת שלא נאסוף תרביות מאף אישה. במקום זה ניתן אנטיביוטיקה בלידה לנשים שיש להן גורמי סיכון להעברת החיידק לילוד.

 משרד הבריאות אימץ לאחרונה את הגישה השנייה אולם יש עדיין רופאים שדבקים בגישה הראשונה.  לפי הנחיות משרד הבריאות אין לבצע בדיקת סקר רוטינית, נשים יקבלו אנטיביוטיקה לוריד בלידה אם היתה ירידת מים ממושכת, הן יולדות לפני שבוע 37, אם עלה להן החום בלידה. אם במהלך ההריון היתה להן בדיקה חיובית של GBS בכל ריכוז שהוא, ואם היה להן בעבר תינוק שחלה ב GBS

במקביל הוציא משרד הבריאות חוזר מנכ"ל האוסר על מיילדות לקבל לידת בית כאשר האישה נשאית של GBS

סעיף אחר בחוזר מנכ"ל מתייחס לירידת מים ממושכת ומאשר להשאר בבית מספר מוגבל של שעות בתנאי שידוע שהאישה אינה נשאית

משיחה עם גורמים בכירים במשרד הבריאות הבנתי שהנימוק לאיסור על לידת בית במקרה של GBS חיובי נובע מהמחשבה שהמיילדת לא יכולה לתת לאישה אנטיביוטיקה. היות ומי שכתב את החוזר אינו בקיא בלידות בית לא מפתיע שיש כאן מספר הנחות מוטעות.

הנחה ראשונה- מיילדות לא יכולות לתת אנטיביוטיקה- כשעבדתי כמיילדת בארצות הברית היינו נותנות אנטיביוטיקה בוריד לנשים נשאיות שבחרו בכך. הטיעון כנגד מתן אנטיביוטיקה בבית הוא החשש מהמקרה הנדיר שבו אישה תפתח תגובה אלרגית לתרופה. (לצורך זה היינו מביאות איתנו ללידה מזרק אפינפרין דומה לזה שמחזיקה מי שאלרגית לדבורים)

 הנחה שנייה-  תינוקות שיוולדו בבית יהיו חשופים יותר להדבקה בGBS מאשר תינוקות שייולדו בבי"ח- הנחה זו שוכחת לקחת בחשבון שיש סוג נוסף של הדבקה בGBS. תינוקות יכולים לפתח מחלה עד גיל שלושה חודשים מחשיפה לחידק GBS שהם מקבלים מאנשי צוות רפואי. בארצות הברית מעריכים שכרבע מהעבודים בבתי החולים הינם נשאים של GBS על עורם.

משרד הבריאות מניח שהאישה שנשאית בחידק תבחר בהכרח לקחת אנטיביוטיקה לוריד במהלך הלידה. הנחה זו לא לוקחת בחשבון את זכותה של אישה לבחור, או את קיומן של אלטרנטיבות טיפוליות כמו טיפול הוליסטי או שטיפת הנרתיק בכלורהקסידין הנמצא בשימוש באירופה עם מחקרים התומכים ביעילותו.

ההנחה כי כל הנשים יבחרו לקחת אנטיביוטיקה תמוהה במיוחד בהתחשב בכך שבשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבות המכרעת של חשיפה לחיידקים של תעלת הלידה לבריאות היילוד לאורך כל ימי חייו.

אולם הבעיה האמיתית בהחלטת משרד הבריאות היא בכך שהיא מעמידה את המיילדות ואת הנשים במצב בלתי אפשרי. במקום לאפשר לאישה לבחור ולמיילדת להחתים אותה על טופס סירוב במקרה והיא לא מעוניינת באנטיביוטיקה משרד הבריאות מכריח את המיילדות לנטוש את הנשים או להסתכן בשלילת רשיון. בפועל משמעות הדבר היא שיותר יולדות שלא מוכנות לוותר על לידה בבית ילכו על לידה אנאסיסטד או על לידה עם מיילדת שפועלת בניגוד להנחיות משרד הבריאות ולכן אולי תחשוש יותר להעביר את הלידה במקרה הצורך.

אם עשית בדיקה ויצא שאת נשאית של GBS, בין אם את בוחרת לקבל אנטיביוטיקה ובין אם לא כדאי לך לשקול לעשות טיפול הוליסטי לטיפול בGBS חיובי ולחיזוק המערכת החיסונית והמיקרוביום הנרתיקי

ההרובלוגית והרופאה אביבה רום ממליצה על פרוטוקול של שבועיים שלושה שמגביר מאוד את הסיכויים שאם תחזרי על הבדיקה היא תצא שלילית מה שאומר שהסיכונים להדבקה קטנים. בנוסף חיזוק ואיזון המיקרוביום יכולים לעזור מאוד במניעת ירידת מים מוקדמת – מה שיכול במצבים מסוימים למנוע מצב של העברת הלידה מהבית לבית החולים

הפרוטוקול כולל החדרת נרות טבעיים לנרתיק, נטילת צמחים תומכים בטינקטורה וכן התייחסות לתזונה ונטילת פרוביוטיקה.

ראיתי בקליניקה שנשים שחוזרות על הבדיקה אחרי הבדיקה מקבלות הרבה פעמים תוצאה שלילית אפילו אם היתה להן בשלב מוקדם יותר תוצאה חיובית בשתן

ההרבולוגית יעל כנען יצרה עבורנו נרות המבוססים על צמחים מקומיים ועל שמני משרה

ליצירת קשר

למידע נוסף על GBS

מאמר מעניין על GBS בארץ

להנחיות משרד הבריאות לבדיקה וטיפול